כשעובר הזמן הזמן עובר, חחחחחחח

אכן עבר זמן רב מאז שכתבתי, המפגשים שתכננתי לא יצאו לפועל, "נו שויין יהיה בסדר", והמשכתי לבד.
אז הסיפור מתחיל בבד פרוותי שחור שנגזר לפי גזרה (מקסימה בפני עצמה) של דובי יושב לו בנחת, וכך יומיים מאוחר יותר כבר גזרתי שני זוגות מכנסיים ישנים, בחלקן התחתון והתחלתי לחבר בסיכות, רק צד אחד ואת התחתית, לאחר תפירתם המשכתי וסיימתי לתפור את כל התחתית עם תחמון קל של הזויות ע"י גזירת השפיץ כ 1 ס"מ פנימה ותפירת המשולשים שנוצרו אחד על השני ואז תפירת הזוית לבד, אחר כך תפרתי את השוליים העליונים ו...החלטתי שבמקום שזה יהיה תיק (האמת שנמאס יש לי יותר מ10), זה יהיה אי"ה ב"נ הדום "שוס כל השוסים" במשך כמה שבועות עד לפני חודשיים אני מנג'סת לאבא שלי שאני אכין לו הדום כדי שיתפנק עליו ושכחתי מכך והנה כביכול במקרה (רקם-השם), זה בדרך לשם בלי כל מאמץ ועם הרבה שמחה בלב.
הכותרת מובילה לחשבון פליקר שלי שם ניתן לראות תמונות.
תהנו